פסק-דין בתיק ע"ע 5248-10-10

השופט שמואל צור

1.                 האם נפל פגם בהליך המכרז לתפקיד מנהל בית הספר התיכון העיוני הטכנולוגי בבאקה אלגרביה ואם כן, האם מדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי לפסול את החלטת הבחירה. שאלה זו היא העומדת להכרעה בערעור שלפנינו.

2.         המערער מועסק בבית ספר תיכון עיוני טכנולוגי בבאקה אל גרביה (להלן - בית הספר). המערער מועסק בבית הספר על ידי עיריית באקה אל גרביה (המשיבה מס' 1; להלן - העיריה) בתפקידי חינוך שונים החל מ - 1981. בין השאר מילא המערער מקום של מנהל בית הספר כשהלה היה בשבתון ושימש כסגנו בשנים 1996 - 2008. לקראת שנת הלימודים תשס"ט פורסם מכרז לניהול בית הספר בו זכה המערער. מכח זכיה זו כיהן המערער כמנהל בית הספר בשנת לימודים זו (תשס"ט). שנה זו עמדה בסימן כוונת העיריה להפריט את בית הספר ונוצרו יחסים עכורים בין המערער לבין מנהל מחלקת החינוך וגורמים אחרים בעיריה.

3.         ביום 28/5/09 פרסמה העיריה מכרז לאיוש משרת המנהל לשנת הלימודים התש"ע, הוא המכרז מושא דיוננו (להלן - המכרז). בהוראות המכרז נקבע כי את טופסי המועמדות יש למסור עד ליום 14/6/09. למכרז זה ניגשו חמישה מועמדים ובהם המערער ואיאת אבו חוסיין (המשיבה מס' 2). ביום 16/7/09 התכנסה ועדת הבחינה למכרז וראיינה את המועמדים לתפקיד. בסוף ההליך, החליטה הועדה פה אחד למנות את המשיבה מס' 2 לתפקיד.

4.         המערער דרש לבטל את זכייתה של המשיבה מס' 2 מן הטעם שהיא אינה עונה על תנאי הסף שנקבעו בתנאי המכרז, בכך שלא היה בידה רשיון הוראה קבוע במועד. דרישת המערער נדחתה והוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי בחיפה. בתביעתו תקף המערער את המכרז ותוצאותיו משלושה היבטים עיקריים: האחד -  עצם העברתו מתפקידו כמנהל בית הספר בוצעה שלא כדין, ועל כן לא היה מקום לפרסם מכרז מלכתחילה. השני - המשיבה 2 לא הייתה רשאית להשתתף במכרז מאחר ולא עמדה בתנאי הסף ולא הגישה את המסמכים הרלוונטיים במועדים הקבועים בו. השלישי - פגמים וליקויים שנפלו בהרכב ועדת הבחינה, באופן בחירת המועמדים ובמהלך ניהול הדיון, בכלל זה טענות על זיוף פרוטוקול הדיון של הוועדה.

5.         בית הדין האזורי (השופטת אביטל רימון-קפלן ונציגי הציבור גב' פליצ'ה פלד ומר עמי ברטל; תיק ס"ע 8220-08-09) דחה את תביעת המערער. לעניין הטיעון הראשון לא מצא בית הדין האזורי מתום במינויו של המערער לתקופה קצובה של שנה אחת ובפרסום המכרז עם תום אותה תקופה. לפיכך דחה בית הדין האזורי את הסעד שהתבקש על ידו להורות על ביטול החלטת העיריה בדבר הפסקת עבודתו של המערער כמנהל בית הספר. אשר לטיעון השלישי, לא מצא בית הדין האזורי כי נפלו פגמים או ליקויים  בהרכב ועדת הבחינה, באופן פעולתה ובפרוטוקול ועדת הבחינה. לפיכך נדחו טענות המערער כלפי תקינות הליכי המכרז ותוצאותיו. אשר לטיעון השני בעניין עמידת המשיבה 2 בתנאי הסף וניסיונה בהוראה, דחה בית הדין האזורי את טענות המערער וקבע כי המשיבה צברה את הוותק הנדרש על מנת לעמוד בתנאי הסף לצורך ניסיון בהוראה. בית הדין דחה את טענת המערער שהמועד הקובע לבחינת העמידה בתנאי הסף של המתמודדים הוא מועד הגשת טופס הבקשה להשתתפות במכרז וקבע כי האפשרות להצגת מסמכים נוספים לפני תחילת הראיון הוחלה באופן שוויוני על כל המתמודדים ולא רק על המשיבה 2. בסופו של דבר, לא מצא בית הדין האזורי כי נפל פגם במכרז, במועמדותה של המשיבה 2 או בדרך קבלת ההחלטה על בחירתה לאיוש המשרה, לא כל שכן פגם מהותי שיש בו כדי להצדיק את ביטול המכרז או את ביטול ההחלטה על בחירתה לתפקיד מנהלת בית הספר.

6.         בערעור שבפנינו ממקד המערער את טענותיו בעניין עמידתה של המשיבה מס' 2 בתנאי הסף שנקבעו במכרז. לטענתו, במועד הגשת המועמדות במכרז, לא היה בידי המשיבה מס' 2 רישיון הוראה כנדרש בתנאי המכרז שכן רישיון ההוראה הקבוע שלה נושא תאריך 30.6.09 בעוד המועד האחרון להגשת מועמדויות לתפקיד היה 14.6.09. עוד טוען המערער כי למרות שבית הדין קמא קבע כי זימונה של המשיבה 2 לראיון היה מנוגד לתקנות, הוא נמנע מלפסול את זכייתה במכרז וזאת מן הטעם שלא הוכח בפניו כי על פי תנאי המכרז נדרשו המועמדים להמציא את כל המסמכים המאמתים ומאשרים את עמידתם בתנאי הסף יחד עם הבקשה.

7.         העיריה תומכת בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתה, המערער לא הוכיח שעל פי תנאי המכרז חלה חובה על המועמד להמציא את כל האסמכתאות המתאימות לא יאוחר מיום 14.6.09 ולא הועלה כל נימוק להתערבותו במימצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית הדין האזורי. עוד טוענת העיריה כי הוכח שרשיון הוראה קבוע ניתן ללא מאמץ מיוחד והנפקתו נעשית במסלול אוטומטי ומהיר. זאת ועוד, לטענתה, הרשיון עצמו אינו תנאי סף החייב לחול בעת הגשת המועמדות אלא בסופו של התהליך. לטענתה, הוכח כי לכל המועמדים ניתנה אפשרות להגיש מסמכים נוספים לפני תחילת הראיון ובכך נשמר עקרון השוויון. לחילופין לטענתה, המשיבה 2 עמדה בתנאי המכרז וגם אם נפל פגם בזימונה לראיון, מדובר בפגם טכני ואין בכוחו לבטל את תוצאות המכרז.

8.         המשיבה 2 תומכת בטענות העיריה ובפסק דינו של בית הדין האזורי. המשיבה 2 מוסיפה כי היא מכהנת בתפקיד מנהלת בית הספר מזה שנתיים לשביעות רצון העיריה.

דיון והכרעה

9.         לאחר שנתנו דעתנו לנימוקי הערעור ולטענות הצדדים, אנו מוצאים כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי דין הערעור להידחות. נפרט את טעמינו לדחיית הערעור.

10.       מכרז לאיוש משרה במקום עבודה הוא שיטה לבחירת מועמדים, שיטה אחת מבין מספר שיטות אחרות (למשל - בחינות, ראיונות, איתור מועמדים ועוד). שיטת המכרז - הפומבי והפנימי כאחד - נועדה לבחור במועמד המתאים למשרה נתונה בתנאים מירביים של שוויון ושקיפות. שיטה זו נוהגת במיוחד בשירות הציבורי, בין מכח הוראות חוק ותקנות, בין מכח הסדרים קיבוציים ובין מכח נוהלי עבודה והדברים ידועים.

            במסגרת שיטה זו, מפרסם בעל המכרז ברבים את המשרה הפנויה ואת הדרישות והתנאים למילויה, מועמדים פוטנציאלים מגישים את מועמדותם וועדה של בעל המכרז בוחנת את המועמדים ומחליטה על בחירת המועמד המתאים ביותר.

11.       נשמת אפו של המכרז - כל מכרז - הוא תנאי השוויון העומד בבסיסו. באין שוויון ניטל העוקץ מתכליתו העיקרית של הליך המכרז. עמד על כך הנשיא אדלר בפרשת צים,  לאמור:

"מוסד המכרז הוא אחד הסממנים הבולטים של עקרונות השוויון והדמוקרטיה במקום העבודה. מטרתו של המכרז היא לאפשר לכלל העובדים העונים על דרישותיו להתמודד בתנאים שווים, במסגרת הוגנת ומתוך שוויון הזדמנויות על איוש המשרה הפנויה במגמה להבטיח שהמועמד המתאים ביותר ייבחר....נוסיף, כי עקרון שוויון ההזדמנויות זוכה למשנה חשיבות במקום העבודה היות שמקום העבודה, שבו שוהים עובדים שעות רבות, מהווה מקור פרנסה, קידום, סיפוק, הגשמה עצמית ואף מקום מפגש חברתי".

(עס"ק 400024/98 הסתדרות העובדים החדשה, האגוד הארצי לקצינים -  צים חב' השיט הישראלית בע"מ, פד"ע ל"ו 97, 119).

12.      הליך המכרז הוא חלק מתהליך מינהלי מורכב בו שותפים גורמים רבים (מועמדים, ועדת כהונה, צוות מינהלי וכו'). בדרך הטבע, בהליך שכזה יכולים ליפול פגמים או טעויות של מי מן הגורמים הנוגעים בו. בקשר לכך הלכה פסוקה היא שלא כל פגם בהליך המכרז יכול להביא לביטולו. לעניין זה נוצרה הבחנה בין פגם "מהותי" היורד לשורש העניין לבין פגם "טכני". פגם מהותי נחשב פגם הפוגע בתכלית המכרז או בעיקרון השוויון. לעומתו פגם "טכני" הוא פגם הניתן לתיקון או שאין בו כדי לפגוע בתכלית המכרז ובעיקרון השוויון. לעניין זה פסקתי בפרשת גונן, לאמור:

"... מקובלת עלינו הנוסחה שפגם "היורד לשורש העניין" מצדיק את ביטולה של זכייה במכרז. אך מהו פגם שכזה? נדמה שאת התשובה לכך יש לחפש במטרת המכרז. כפי שראינו, הליך המכרז נועד לבחור את המועמד המתאים ביותר למשרה בתנאים של שוויון והגינות. מכאן, שכל פגם הפוגע במטרת המכרז יחשב כפגם "מהותי" היכול להביא לבטלות ההחלטה וביטול בחירת הוועדה. לא יהא זה נכון לקבוע כאן רשימה מדויקת של פגמים הנחשבים כפוגעים במטרות המכרז.... לעומת אלה, יכולים להתקיים במסגרת הליך המכרז פגמים כאלה ואחרים, שאין בהם משום פגיעה במטרות המכרז. אלה פגמים שאנו מתייחסים אליהם כאל פגמים "טכניים" שאינם מצדיקים את ביטול החלטת הבחירה תוך פגיעה בזכותו של המועמד הנבחר. בבחינת פגמים אלה תישאל לעולם השאלה האם באופן אמיתי נפגעו מטרות המכרז, אף אם לא נשמרו כל כללי המכרז כלשונם ודקדוקם".

(ע"ע 66/08 שמואל גונן - רות זוארץ; (לא פורסם, 21.9.2008).